נפתלי אברהם הלל נולד ברומניה, בעיירה פודול-אילוי הסמוכה ליאסי, בירת הנסיכות המולדבית. קיבל חינוך חסידי אדוק וכזה היה עד יומו האחרון. משנשא אישה, עבר ליאסי ועסק במסחר בעלי טבק ובנייר סיגריות. בהמשך, החל לעסוק בגביית מסי הממשלה מהאיכרים. בשנת התרמ"ב, 1882, עלה לארץ, ליפו, כאן הגה יחד עם זלמן דוד ליבונטין את רעיון ייסוד "ועד חלוצי יסוד המעלה". נמנה עם מייסדי ראשון לציון. חתום על ספר התקנות הראשון. כורם ואיכר. את כרם הענבים שלו מציינים כאחד המשובחים במושבה וזאת בשל טיפולו המדויק והמקצועי בו. לזכותו של נפתלי אברהם הלל פעילות ציבורית במושבה: חבר בוועד בית הספר בשנים התר"ס-התרס"ב, 1902-1900 (תכנית הלימודים של בית הספר הוכנה על ידי הוועד); חבר בוועד המושבה ובשנים התרנ"ז-התרנ"ח, 1898-1897, עמד בראש הוועד. נאמר עליו שלמרות שהיה חסיד אדוק וקיצוני, הייתה לו גישה טובה אל הנוער במושבה ולא כפה על איש את דעותיו. בימי כהונתו תוקנו תקנות חדשות, בהתאם לרוח הזמן, שהקיפו את כל תחומי החיים במושבה ושעליהן חתמו כלאזרחי המושבה. צד ייחודי של פעילותו הציבורית היה יכולתו המובהקת לעסוק בבוררות וביישוב סכסוכים. בימים ההם לא נהגו לפנות לערכאות ובית משפט שלום עדיין לא הוקם ועל כן תפסה הבוררות מקום חשוב בחיים הציבוריים. נפתלי אברהם הלל שמר, כאמור, על אדיקותו הדתית בעקביות רבה. התמיד בלבישת הקפטן הארוך ובשבתות, יחידי במושבה כולה, היה חובש את ה"שטריימל" לראשו. מעת לעת היה קם ונוסע לרומניה אל רבו, ר' איצלה מבוהוש, לשאוב ממנו השראת קדושה וחסידות. באחד מביקוריו הללו, חלה שם ומת והובא לקבורה על אדמת הנכר.
צאצאים:
חיה בלומה [1943-1866] אשת שלמה ליאון וינצויג. המשפחה עברה לפאריס בשנת 1885 ושם גם נפטרה בלומה.
יצחק [1963-1868] רעייתו פייגה צפורה רוזנגרטן, איכר וכורם בראשון לציון
הלל [1935-1874] רעייתו עמליה הורביץ, איכר וכורם בראשון לציון
