שמואל הוכברג נולד בבסרביה שברוסיה בשנת תר"ל (1870). הוא היה משכיל ושלט בכמה לשונות, וכן היה ציוני ואידאליסט רב פעלים. שמואל עלה לארץ בשנת תרמ"ט (1889), כחלוץ משפחת הוכברג, קנה מאדמות לרר והתיישב במקום כדי להכשיר את האדמה ואת עלייתה של המשפחה למקום. שמואל הוכברג התבלט במנהיגותו כראש ועד המושבה (1898-1891), היה מורה במקווה ישראל ויד ימינו של המנהל יוסף נייגו.
הוא יזם תכנית כלכלית מקיפה לפיתוח המושבה שנקלעה למצוקה קשה, הגיש אותה לחברת יק"א וקיבל את אישורה. התכנית בוצעה בעיקרה והביאה לפיתוח ולביסוס הכלכלה במקום.
שמואל הוכברג עמד בראש משלחות מטעם היישוב בארץ ליהדות הגולה, לברון רוטשילד ולקונגרס הציוני כדי להשיג סיוע לארץ במצוקתה. כיושב ראש הוועד ביסס הוכברג את המנהל התקין במוסדות המושבה.
ממקוה ישראל הועבר ע"י חברת כי"ח ("אליאנס") לנהל את בית הספר שלה בטבריה, שם פעל להעמקת הלימוד בשפה העברית בהוראה בבית- הספר. הוטל עליו להפעיל את ידיעותיו בערבית ואת כשרונו להשפיע ליצירת יחסי שלום, אחרי פעולות האיבה הממושכות, בין איכרי מטולה ובין הדרוזים, אריסי הקרקע לפנים. משם נשלח ע"י כי"ח לנהל את מוסדות-החינוך שלה בפרס [איראן]. מפרס נשלח לאיסטנבול. שם התמסר, יחד עם עבודתו כמנהל מוסדות החינוך, לפעילות חברתית וספרותית-פובליציסטית. ערך את העתון "המבשר" יחד עם י. קריצ'מר יזרעאלי בשנות תר"ע-תרע"א (1910-11). משעלו "הטורקים הצעירים" לשלטון ערך את עתונם Jetie Turqule בשפה הצרפתית, היה מפעילי המפלגה והתקרב אל מנהיגיה העליונים. בתקופת מלחמת-העולם הראשונה החל עוסק שם בפעילות מדינית ובהשפעה לטובת הציונות והישוב. יצא לזמן-מה לרומניה והצליח לאסוף רווחים רבים בעסקי-מסחר גדולים. לפי שמועות, שבהתאם לטבע העניינים אין ידיעות מספיקות לאשרן או להכחישן, נרקמו נגדו אינטריגות במטבח-הסתרים של הפוליטיקה בחוגי הטורקים הצעירים והם "סילקוהו" על-ידי הרעלה.
נפטר באיסטמבול בחודש מרס 1917.
לגבי שנותיו האחרונות של שמואל הוכברג יש גירסאות ספרותיות שונות, [יגאל סרנה, סוכן מפוקפק, הוצאת מסמרים, 2010]
נשותיו: (עפ"י אתר My heritage)
- בתיה (בטי) לבית דויט
- רוזה לבית דואק
- מילכה בת גרשון
צאצאים: (עפ"י אתר My heritage)
- תיאו בנימין הוכברג (1975-1904) נפטר בסן פרנסיסקו
- אמיל עמנואל שמואל הוכברג (1944-1908) נולד באליפו, סוריה
- שולמית הוכברג ( ) נפטרה בלוזן, שוויץ
