הוריו של יהושע בן אריה, אריה לייבסון וחנה, נישאו בעודם צעירים מאד, כפי שקבעו הוריהם ביאסי בטרם נולדו. הנער יהושע למד ב"חדר", בהתאם לרוח משפחתו החרדית. כשפגש במקרה בד"ר ליפא, ממנהיגי הציונות ברומניה, דבק בו החיידק הציוני.
הוא ברח מבית הוריו והגיע לארץ ישראל. לראש פינה הגיע כשכבר היתה חסות הברון רוטשילד. בעקבות סכסוך עם הפקיד אושרי, שמונה לנהל את עניני המושבה, נענש יהושע בן אריה בכך שלא יוכל לבנות את ביתו ברחוב האיכרים אלא במקום מרוחק ומבודד, מצדו השני של נחל ראש פינה. בנוסף גזר עליו הפקיד להיות "איש הזבל" של המושבה.
בן אריה, בעזרת איכרים במושבה, בנו את הבית, סיקלו את האדמה סביבו ונטעו בו ענבים וזיתים. בכרם זה גילה אהרן אהרנסון את אם החיטה. בהמשך נבנו בצמוד לבית גם גם רפת ואורווה.
ימינה (מינה, מינצ'ה) לבית קייזרמן היתה בת למשפחה צפתית ותיקה. למינה ויהושע נולדו שבעה בנים ובנות.
בן אריה היה קל כתיבה ובמשך שנים רבות שלח לעיתונים העבריים כתבות המתארות את חיי האיכרים במושבות הצפון. הוא החליף את זאב בלום בתפקיד מוכתר המושבה, ונשא בתפקיד זה בימים הקשים של מלחמת העולם הראשונה. בין השאר היה עליו לסייע לבני האיכרים להתחמק מהשרות בצבא הטורקי. באחת הפעמים הואשם כי הוא מסתיר בן מושבה המועמד לגיוס, הוא נאסר והובל לדמשק לתלייה. חיים קלווריסקי, פקיד הברון, התקשר לעורך דין בדמשק ובעזרת איום ושלמונים הצליח לשחרר את בן אריה ולהחזירו למושבה.
צאצאים: [המידע מאתר Geni]
- נעמי [1892- 1943]
- מרדכי [1895 – 1931] רעייתו אדלה איסמן
- חוה [1899 – 1930]
- יעקב [1900 – 1949]
- משה [1901 – 1956] רעייתו שרה. בנם מנחם הוא האחרון שגר בבית המשפחה בראש פינה
- ברכה קפלון [1903 – 1982], היתה מורה בראש פינה, נשלחה כמורה לקייפטאון, דרום אפריקה, נפטרה שם.
- מיכאל [1906 – 1987] רעייתו בטי סטרול, קייפטאון דרום אפריקה.