בני משפחת איזמירלי נמנים עם עשרת המתיישבים הראשונים במטולה, וסיפור חייהם מקפל בין דפיו את סיפורו של הישוב משלהי המאה ה-19 עד ימינו. משפחת איזמירלי היא המשפחה הספרדית היחידה שנותרה במטולה.
בהיותו בן 12 הגיע אברהם איזמירלי למטולה מאיזמיר שבטורקיה, יחד עם הוריו ואחיו, לאחר ששליח הברון רוטשילד הציע למשפחה למכור בשר לפועלי הברון במטולה וסביבותיה. המשפחה הגיעה לארץ ישראל דרך סוריה וקבלה 300 דונם לגידול עדרי כבשים ובקר, במקום בו הוקם לאחר מכן קיבוץ כפר גלעדי. אברהם למד בישיבה ולמד את תורת הנסתר. סייע לאביו בגידול העדרים ובמכירת בשר, אולם לימים פרצה מגפה באזור שהמיתה את העדרים, ודוד ירד מנכסיו ונותר חסר כל. דוד לא עמד בנטל, ושנים אחדות לאחר בואם למטולה הלך לעולמו.
בשנות העשרים לחייו פנה אברהם לתחום הבנייה והשתתף בבניית בתים במטולה, ובהיותו גם סתת גויס ע"י הטורקים כאחראי לבנית הגשרים הטורקיים בבאר-שבע בעת מלחמת העולם הראשונה. אברהם ברח מבאר-שבע, הסתתר בעלית גג בטבריה מפחד הטורקים, ובסופו של דבר חזר למטולה ונשא לאישה את רבקה, בת המקום, יחדיו גידלו את שלושת בנותיה, ונולדו להם שני ילדים: דוד ואסתר. לאחר מות רעייתו נשא אישה בשנית, גם שמה רבקה ונולדו להם שלושה בנים: מרדכי, יעקב ואליהו. את האדמות עליהן גידל אביו את עדריו, תרם אברהם בקשת הברון רוטשילד, לאנשי כפר גלעדי שנזקקו להן לשם הקמת הקיבוץ. מבין התורמים תרם אברהם את השטח הגדול ביותר, את כל אדמותיו.
בסיומה של עבודת הבניה במטולה, לא נותרה תעסוקה רבה בתחום, ואברהם החל לבנות תנורי אפיה (טאבונים) עבור מטולה וקיבוצי הסביבה. בהיותו מוכשר בכל עבודת כפיים, ביצע גם עבודות פחחות וסנדלרות. בד בבד עם עיסוקיו הרבים שימש כגבאי בית-הכנסת, סייע לרב בשאלות כשרות ונעזר בניסיון שרכש בעבודת עם אביו לשם טיפול בפרות חולות של חקלאי הסביבה. דוד בנו של אברהם נהג להוביל נוסעים בדיליז'נס (עגלה רתומה לסוסים) והביא עולים מלבנון לארץ. מאוחר יותר הקים שירות אוטובוסים, יוזמה שהחלה באוטובוס אחד והפכה לימים ל"שירות החולה".
עקב מחלה נפטרה רבקה, אשתו השנייה של אברהם, ואברהם נשא לאישה את שפיה (רוחמה) בת למשפחת סייר הדמשקאית. אברהם ושפיה התברכו בחמישה ילדים. הבת הבכורה גלילה נולדה במטולה ב-1936 ונישאה לשמואל כהן ממשפחת פרחיה, איש משטרה ומשמר הגבול,
אברהם הלך לעולמו בשנת 1962, ביתו גלילה ובעלה שמואל מתגוררים עד היום במטולה ועוסקים באירוח כפרי. גלילה ממשיכה בטיפוח הגן שאביה כה שקד עליו ומארחת את אורחיה בהכנת מעדנים ריבות ויינות.