נולד בקארלין, ע"י פינסק, רוסיה הלבנה, ז' אדר תרל"א (28.2.1871), לאמו שיינדל, חדשים אחדים אחרי מות אביו ליפמן צבי אייזנברג , מצאצאי משפחת הבעש"ט (אחיו של אברהם משה אייזנברג , אבי אהרן אייזנברג , מרחובות).
שנים אחדות טיפלה בחיסול עזבון בעלה ובשנת תרל"ו (1876) עלתה ארצה עם בנה ועם בתה חנה פרידה (שנישאה ליעקב ליב צוקרמן ) והתיישבו בירושלים. פתחה חנות מכולת ושלחה את בנה ללמוד בחדר. לאחר שנה נפטרה והילד עבר לבית גיסו ומאז נקרא בשם משפחתו "צוקרמן" והמשיך ללמוד בתלמוד-תורה.
בילדותו החל ללמוד מלאכה. בהתחלה כתלמיד בבית מרקחת, אח"כ בסידור-אותיות בבית-דפוס. בגיל 13 התקבל לעבודה בבניין הבתים הראשונים של המושבה עקרון (מזכרת בתיה) בשנת תרמ"ד, ואח"כ עבד כפועל בכרמי ראשון לציון, יתד עם קרובו אהרן אייזנברג.
בתרמ"ז עבר לזכרון יעקב ונתקבל כתלמיד בבית-הספר להכשרת פועלים חקלאיים ("ארבייטר שולע") שנוסד בפקודת הבארון בנימין (אדמונד) רוטשילד על-ידי פקידו וורמסר . בחודש אב תר"ן עבד בבנין הגשר בין זכרון יעקב למאיר שפיה, ובי"ז אייר תרנ"א החל לעבוד בהקמת הבניין הראשון (של האכר יוסף קייזלר ) במאיר שפיה. באותה שנה קיבל גם הוא נחלה בשפיה מאת הפקידות והחל לעבוד במשקו.
בתרנ"ג נשא לאשה את רבקה בת האכר נחמן גראף מפתח תקוה (נולדה ב1877 בבריינסק, פלך גרודנה, ועלתה ארצה עם הוריה בשנת 1892).
כשדללה הפקידות את שורות האכרים בשופיה ובבת-שלמה, משום שהאדמה המועטה לא הספיקה למחיה לכולם, עבר לזכרון יעקב, וכאן בנה את ביתו בעצם ידיו ושקד על העבודה במשקו בחיבה רבה לאדמה ולגידוליה. עסק גם בצרכי צבור. היה במשך כמה שנים חבר ועד המושבה (לעת זקנה, בשנת תר"ץ, נבחר שוב לועד). בשנים הראשונות לשבתו בזכרון יעקב היה הקבלן לאפית המצות לפסח לאכרי המושבה ובימים נוראים היה עובר לפני התיבה כחזן, ארגן מקהלה של נערי המקום לשרות בבית-הכנסת וגם בחגיגות פומביות, היה ידוע כבן-תורה ושומר מצוה. השתתף בפעילות בארגון התזמורת המקומית ובניצוח עליה והוא עצמו ניגן בכמה כלים.
היה בין הראשונים שקיבלו פועלים עבריים לעבודה במשקיהם והוא, כחקלאי מומחה ומנוסה בעבודות, היה להם מורה ומדריך להועיל. בין הפועלים שעבדו אצלו: ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד , ממייסדי "השומר", יצחק בן-יעקב ועוד. (בערבותו הושג רשיון העליה בשביל קיילה , ארוסתו של ישראל גלעדי). בעונת הבציר היה מארגן פועלים עברים בחיפה ומביאם לעבודה ביקב. עזר לכורמי חדרה בהבאת ענביהם ליקב זכרון יעקב על אף קשיי ההובלה ללא דרך סלולה. ניהל מטעם פקידות יק"א קבוצה בעבודות הכיבוש וההכשרה בקרקעות שוני וזרעוניה (כיום באדמת בנימינה) ובמשך כמה שנים ניהל משק של פלחה במרח (כיום גבעת עדה). כן יבש ביצה ליד פרדס הבארון על אדמת נזלה ונטע עליה פרדס (בשטח 80 דונם).
נולדו לו שמונה בנים ושש בנות, מהם נשארו בחיים שבעה בנים ושלוש בנות.
בן 73 הוזמן ירושלימה לספר ברדיו את זכרונותייו על הברון "אבי הישוב", שבביקוריו בזכרון יעקב ראהו בעבודה ושיבח את חריצותו.
נפטר בחיפה, כ"ב אב תש"ה (1.8.45) והובא לקבורה בזכרון יעקב.
צאצאים:
- בת שבע [1955-1895] רעיית מרדכי אמסטר
- יקותיאל [1977-1896] רעייתו טובה פישמן
- ירמיהו [1979-1898] שופט. רעייתו פנינה בלומנפלד [בתם של גיטל ובנימין בלומנפלד]
- עזרא [1973-1899] רעייתו אסתר ניימן
- שרה [ 1924-1902] רעיית רפאל אברמסון. נפטרה צעירה בעלה התחתן עם אחותה
- ישראל [ 1985-1903] רעייתו שרה גרף
- פסיה [ 1981-1903] רעיית רפאל אברמסון
- משה [ ?-1969] רעייתו מלכה
- יוסף [1981-1908] רעיותיו פניה קרפל ומיה אברבוך
- צבי [1990-1913] רעייתו לאה הכהן
- שושנה [1995-1918] רעיית שרון וייץ ואברהם שוונג
