שלום וקסלר (וכסלר) בן זליג צבי הגיע לזכרון יעקב מהעיר מוינשט בשנת 1882, יחד עם אחותו סלובה ובעלה משה רבניקר, ואליהם הצטרפו גם אחותו לאה ואחיו אריה. הוא נשא לאשה את רוזה בת רפאל זימנבודה.
שלום וקסלר היה בין הכורמים הראשונים. למרות גילו הצעיר, קבל בית וחלקת אדמה ואף לקח חלק בבניית הצריפים הראשונים. הוא אף זכה לארח את הברון בביתו בעת ביקורו בזכרון יעקב (אריה סמסונוב, זכרון יעקב 1942, בהוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, עמ' 186, 98, 225)
בנו אברהם השתתף בהרכבת שתילי הגפנים הראשונים שהובאו לזכרון יעקב (מקור: שאול דגן, מזמארין לזכרון יעקב, בהוצאת החברה להגנת הטבע, מועצה מקומית זכרון יעקב והמועצה לשימור אתרי מורשת, 1988). אברהם היה בין צעירי זכרון יעקב שנשלחו לעזרת המתיישבים במראח היא גבעת עדה. בעוד שחבריהם, שנשלחו לעבודה בבורג' בבנימינה, חזרו מידי שבת לזכרון יעקב, בעת המגפה הגדולה שפקדה את האזור, נאלצו הצעירים להישאר במראח גם בסופי שבוע ואת חויותיו של אברהם וקסלר מהתקופה ההיא ניתן למצוא בספרו של סמסונוב (עמ' 320) .
אברהם היה איש ציבור שפעל רבות במוסדות השונים שהוקמו במושבה: היה חבר בועד המושבה (סמסונוב, עמ' 408), חבר בועד החקלאי (סמסונוב עמ' 462), באגודת הכורמים וכמו כן היה יו"ר אגודת "הלוואה וחסכון" במשך כ – 7 שנים. בין יתר עיסוקיו היה חבר באגודת "הגדעונים" והתנדב עם חבריו בהנהגת אהרון אהרונסון לצבא התורכי. (סמסונוב, עמ'361 )
צאצאים:
- יהודה
- יצחק רעיתו אמה מאיר
- אברהם רעיתו אדלה בלן
- רבקה רעית איזידור קלינמן
- עמנואל רעיתו אסתר כהן
- רוזה נחמה פינסקר רעית אלי גולדברג
