אריה לייב ניידרמן נולד בבוטשון ברומניה לאביו יצחק צבי. את חינוכו בילדותו קבל ב"חדר" ולאחר מכן הוכשר לעסוק במסחר לצד אביו, בעיר בראילה. הוא נשא לאשה את רבקה שרה לבית גרינברג, ועשה חייל בעסקיו בהספקת בשר לצבא. על אף הצלחתו הכלכלית חיי הנוחות והרווחה בגולה, החליט להצטרף לעולים לארץ ישראל ולהיות איכר בזכרון יעקב. את נחלתו קנה בכספו עוד בהיותו ברומניה.
אריה לייב ורעייתו יחד עם ילדיהם הקטנים עלו באורחה השניה באניה "דניא" .
במהלך חייו עסק גם בעניני ציבור ושימש כגבאי "הכנסת האורחים" ועזר לרבים במתן בסתר. מידי בוקר היה מקדיש שעות ספורות ללימוד תורה. [תדהר עמ' 1785].
בעת ביקור הברון רוטשילד בזכרון יעקב בשנת 1887, הכינו האיכרים מכתב ובו בקשה להחליף את הפקיד וורמסר, בשל יחסו הקשה למתיישבים. בין חותמי המכתב היה גם אריה לייב ניידרמן. וורמסר, שדבר המכתב נודע לו, הצליח לאתר את שמות חותמי המכתב והכפיש את שמם בפני הברון אשר זימן את חותמי המכתב ונזף בהם קשות בדרישה לציות מלא לדרישות הפקיד. [בחור, עמ' 122] .
צאצאים:
- ישראל יהודה [1873 -1932] רעייתו מרים. איש ציבור, פעיל באגודת הכורמים
- מרים [1877 – 1943] רעיית זלמן סמסונוב
- טובה [1878 – 1923] רעיית בנימין אלבגלי
- דבורה אהובה (ליבה) [1882 – 1958] רעיית אפרים רוזנפלד
