אברהם אלתר לייטנר עסק רבות בפעילות ציבורית למען הקהילה ומתיישבי זכרון יעקב.
מסופר על שניים עשר מצעירי המושבה שהיו רווקים ולא קבלו נחלה, ביניהם אריה לייב שוורץ, אחיה של פרומה לייטנר. הם יצאו לעבודה באזור ירושלים. כאשר הגיע פקיד הבארון, אליהו שייד לזכרון יעקב, היה זה אלתר אברהם לייטנר אשר הביא את הדבר לידיעתו של שייד, והלז מיהר להביאם חזרה לזכרון יעקב, על מנת להקים בה את ביתם. [סמסונוב עמ' 91]. את סיפורם של צעירים אלו ניתן למצוא בספר הזכרונות של ירחמיאל הלפרין , שעותק ממנו מצוי בארכיון לתולדות זכרון יעקב
אברהם אלתר נמנה על חותמי מכתב התודה ששלחו המתיישבים לברון רוטשילד בחודש תשרי בשנת תרמ"ד (14.11.1883) [סמסונוב , עמ' 89]
בין יתר תפקידיו הציבוריים הוא שימש כגזבר הועד האזרחי של המושבה שהוקם על מנת לטפל בכל העניינים הפנימיים של המושבה [סמסונוב 133-135].
אברהם אלתר היה בין חברי ומייסדי "הכנסת אורחים" [סמסונוב, עמ' 198], היה בין מקימי "קומונת הענבים" ונבחר באסיפה הכללית של המתיישבים כחבר הועד לענייני הקומונה, שהוקמה בשנת 1899 [שם , עמ' 256] ואף היה במשלחת האיכרים שנשלחה לפאריס אל הבארון בשנת 1901 [שם, עמ' 270].
בספרו זכרון יעקב ספד לו אריה סמסונוב כך: "איש נכבד ויקר רוח מזקני ומחלוצי המושבה, רב פעלים, עסקן בצרכי ציבור ודורש טוב לעמו לעשות צדקה וחסד" [סמסונוב עמ' 486].
המצבות בבית העלמין של זכרון יעקב מספרות כי האמהות של אלתר ופרומה עלו ארצה וחיו כאן עם המשפחה.
צאצאים:
- חיה רבקה [1949-1882] רעיית אדלשטיין
- איזיק
- זכריה זיסה
- יצחק איצ'ה
- שפרה [?-1927] רעיית אפשטיין
- דוב [1958-1892] אשתו רבקה קרופיק. בנם יחיאל (חיליק) לייטנר הוא מגדולי המתעדים של המושבה זכרון יעקב.
