משפחת אייזנברג הייתה אחת מעשר משפחות, חלקן מירושלים, שהגיעו לרחובות כמענה לצורכי המושבה.
בשנים הראשונות להיווסדה של רחובות התעוררה בעיה של מחסור בידיים עובדות בשטחי המטע החדשים, ושל חשש מהתנכלויות מצד הערבים שבכפרים הסמוכים. כדי להתגבר על בעיות אלה הוחלט להיעזר בעבודת פועלים יהודים קבועים. לצורך זה הוקצו עשר חלקות בצד הדרומי של רחוב עזרא.
אייזנברג ושלושת בניו הבוגרים – לייבוש, שמואל ומתיתיהו – הגיעו לרחובות כדי להתפרנס כפועלים חקלאיים. הם קיבלו חלקת אדמה בת כ-30 דונם. השטח חולק לשלושת הבנים לצורך עיבוד חקלאי ולבניית משק. את בית המשפחה בנו כולם יחד.
מינדל שטרן ב"ק, אשת לייבוש אייזנברג, הייתה נכדתו של ישראל ב"ק שבית הדפוס לספרי קודש שפתח בצפת נהרס ברעידת האדמה. לאחר הפרעות בצפת ולאחר שלא הצליח לקיים, עקב התנפלויות הערבים, חווה חקלאית שהקים, הקים בית דפוס בירושלים בסיועו של משה מונטיפיורי. פרט לספרי קודש, הדפיס בית הדפוס גם את עיתון "החבצלת".על לייבוש אייזנברג סופר שלא היה פועל מיומן, והעדיף לשקוע בספריו בעת העבודה בהשקיית הפרדס עד אשר נרטבו מכנסיו. אי לכך לא היה פועל מבוקש ופרנסת המשפחה הייתה דלה.
אחיסמך, בנו של לייבוש אייזנברג, עבד בעבודות שונות, בעיקר בחקלאות. בהמשך התגייס ליחידה העברית במשטרה הבריטית, ולאחר שהשתחרר נעשה עגלון. הוא היה איש של מילים, שפה וספרות. הבית שהקים עם אשתו חנה,ילידת פולין, היה ברחוב השומרים. בחלקה שהייתה להם הייתה רפת ובה מספר פרות. הם הכינו חמאה וגבינה ובעיקר מכרו חלק לתושבים שלא הייתה להם רפת. בנוסף, גידלו מעט ירקות בחצר.
המשפחה לא השתייכה לאף קבוצה מוגדרת במושבה – לא לאצולת האיכרים ואף לא לפועלי העלייה השנייה הסוציאליסטים. [הארכיון לתולדות רחובות]
צאצאים:
- אחיסמך [1974-1900] רעייתו חנה בייזין
- יחזקאל [1983-1904] רעייתו יוכבד זולוטיובקו
- רחל [1994-1910] אריאלי
- שלמה זלמן הירש [1999-1911] רעייתו אלה זק [1964-1916]
- חגית […..] רעיית יצחק אריאלי [1979-1907]
- ? [….] רעיית יצחק הדר
