תפריט
הם הגיעו לארץ ישראל בשלוש אוניות בקיץ 1882. כל המשפחות היו דתיות, ההורים בגילאי 20 – 40, לרובם כבר היו ילדים. לאחדים הצטרפו הורים מבוגרים או אחים. העולים היו בעלי מקצועות מגוונים ללא כל רקע בעבודה חקלאית.
לאחר ישיבה של מספר שבועות בחאן זחלאן בחיפה, הם רכשו את אדמות זמארין מסגן הקונסול הצרפתי בחיפה. בנר שני של חנוכה תרמ"ג עלתה לגבעת זמארין קבוצה ראשונה של חלוצים. השנה הראשונה היתה קשה מנשוא, ורק בסוף 1883 התגייס הברון רוטשילד לעזרתם. כהוקרה לעזרתו נקראה המושבה זכרון יעקב ע"ש אביו יעקב ג'ימס רוטשילד.
בשנת 1887 נפתח בית ספר חקלאי במושבה, וחלק מתלמידיו הפכו לאיכרים במאיר שפיה ובבת שלמה, "בנותיה" של זכרון יעקב.
תמונות המייסדים נאספו מהמשפחות לקראת ההקמה של יד למייסדים בשנת 1968. לא תמיד הן מייצגות את מראה האנשים בשנות העלייה המוקדמות, כי חלקן צולמו בשנים מאוחרות יותר בחייהם. לעיתים חסרה תמונה של הגבר או האישה, אבל שמותיהם חקוקים לנצח על ליבה של המושבה, בה מתגוררים כבר שישה דורות של צאצאי המתיישבים.
לעיון בספרו של אריה סמסונוב זכרון יעקב. הוצאת ועד המושבה 1942.
למסע בציר הזמן של המושבה, באתר הארכיון לתולדות זכרון יעקב.
