תפריט
המושבה הוקמה בשנת 1901 על אדמות שנרכשו ע"י חברת יק"א בדרום עמק הירדן ליד הכפר עבודייה. שמה הראשון היה מלחמיה ע"ש ואדי מילח שחוצה את אדמות המושבה. בשנת 1921 שינתה המושבה את שמה למנחמיה, ע"ש מנחם, אביו של הנציב העליון, סר הרברט סמואל.
חמשת המתיישבים הראשונים הגיעו מזכרון יעקב ועלו על הקרקע ב 23 בדצמבר 1901. האחים שלמה ויהודה רוטשטיין, שמואל אפלבויים, בנימין ריבניקר ושמואל קרניאל. חלקם השאירו משפחות עם ילדים במושבת האם, עד שהתנאים יאפשרו קיום למשפחות. בדצמבר 1902 התיישבה קבוצה אחרת בכפר עבודייה ובינואר 1903 התגבשה המושבה, וכללה בתחילת דרכה 12 משפחות. מתיישבים אלו היו בני המושבות זכרון יעקב, ראש פינה, משמר הירדן ובת שלמה, חלקם פועלים חקלאיים ובוגרים מביה"ס החקלאי ה"ארבייטע שוללע" שהוקם בזכרון יעקב בשנת 1887 .
כל משפחה קבלה חצר ובה בית בן 2 חדרים ומטבח. החצר כללה רפת, מתבן ו"חכורה" שהיא החצר האחורית לגידול ירקות ופירות לצריכת הבית. הבתים נבנו לפי תכנית מגובשת. בין החצרות נבנתה חומת אבן, ששימשה גם להגנה מפני השבטים הבדואים שחיו באזור.
מבני ציבור הראשונים היו בית המרקחת שהפך לימים לבית הרופא, בית המורה, וחנות מכולת. בתחילה שימש חלק מחנות המכולת כבית ספר לילדים הראשונים שגדלו במושבה, אך עם גידול המושבה לאחר מספר שנים נבנה בית הספר .
חלק מהמתיישבים הראשונים עזבו את המושבה עקב מחלות וסיבות אחרות, ואת מקומן תפסו משפחות חדשות. בשנת 1951 הוכרה המושבה כמועצה מקומית. בשנת 2021 נמנו ביישוב 1065 תושבים והוא משתייך למועצה האזורית עמק המעיינות. בית הרופא משמש כיום כמוזיאון היישוב.
מקורות:
