מאיר שפיה

מאיר שפיה הוקמה ב 1891 כ"מושבת בת" של זכרון יעקב.

"מאיר" על שם מאיר (אנשל) רוטשילד, סבו של הברון רוטשילד ואבי בית רוטשילד, ו"שפיה" בעקבות השם הערבי של המקום.

מושבה קטנטונת, 8 בתים דו משפחתיים, 18 משפחות איכרים בימיה הטובים, רחוב קטן אחד, "בית פקידות" בקצה האחד, ובית כנסת בקצה האחר ו…זהו.

בשנת 1887 רכשו פקידי הברון מסלים ח'ורי, אחד העשירים מערביי חיפה, שטח של 8,500 דונם. על שטח זה תכננו להקים את היישוב. שנה לאחר תחילת עבוד המקום, הגיעו בשנת 1889, עשרה צעירים מזכרון יעקב והתיישבו בבית הבעלים הקודם, ליד כפר אריסים בשם שוויה. בשנת 1891 הושלמה בניית הבתים הראשונים. הבתים אוכלסו בחלוצים מחו"ל ובבוגרי בית הספר החקלאי של זכרון יעקב.

פקידות הברון החליטה לבנות במקום 16 יחידות דיור. בשיא איכלוסה של המושבה לא היו בה יותר מ-24 משפחות שכללו 116 נפשות. לכל משק משפחתי הוקצב שטח גדול יחסית של 300 דונם. בשטח נזרעה תבואה וניטעו גפנים. הענבים שנבצרו בשפיה הובלו ליקב בזכרון יעקב. פקידי הברון הקימו בשפיה שדות לניסויים בחקלאות וכן משתלות שלחין גדולות. בחלקם הוקמו בעמק תות, היום נחל דליה בנתיב של ואדי מילק.

במטרה לגוון את מקורות ההכנסה של התושבים הוקם במקום סנטוריום. המבנה הפך לאחר מלחמת העולם הראשונה למוסד חינוכי.

המבנים הראשונים של המקום שומרו עד היום, על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הם משמשים כיום מרפאה, מרכזיה פדגוגית של בית הספר, ועוד.

בשנת 1904, ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו, הקים בשפיה מוסד חינוכי. המוסד קלט יתומים מניצולי פרעות קישינב. היה זה כפר הנוער הראשון בארץ ישראל. השם שניתן לו היה: "קרית ספר". הילדים הועסקו בצד הלימודים הרגילים, גם בחקלאות, בספורט ובטיולים. המזכיר של כפר הנוער היה ישראל שוחט, ממייסדי השומר. כאן נרקמה התוכנית הראשונה להקמת ארגון ההגנה היהודי הראשון.

בשנת 1917 הועברה הגימנסיה העברית הרצליה זמנית למאיר שפיה בשל גירוש היהודים מתל אביב ויפו במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1923 הוקם במקום מחדש בית יתומים, הפעם ליתומי מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1925 הוסב המקום לבית ילדים של ארגון "הדסה הצעירה". בשנת 1957 נוצרה שותפות בבעלות על המקום בין מדינת ישראל וארגון "הדסה".

כיום היישוב משמש כ כפר נוער.