כפר תבור (מסחה)

המושבה כפר תבור נוסדה ב-25 באוקטובר 1901, י"ב בחשוון תרס"ב, על ידי קבוצה של בני הדור השני מהעלייה הראשונה.
הקבוצה מנתה 21 משפחות שמוצאן מהמושבות זכרון יעקב, מטולה, ראש פינה ושפיה. בראשית ההתיישבות, נקראה המושבה "מֶסְחָה" כשמו של תל מסחה והיישוב הקדום ששכן לידם, שבו התגוררו בעבר אריסים ערבים שהובאו מסוריה על ידי אפנדים לעבד עבורם את הקרקע. את שמה העברי אימצו המייסדים, על פי עצתו של מנחם אוסישקין. בעת ביקורו במושבה, בשנת 1903, במסגרת סיורו השני בארץ ישראל, התפלא אוסישקין על כך שלמושבה אין עדיין שם עברי. הוא הציע לתושבים לעשות שימוש בשם ההר הר תבור, שלמרגלותיו היא שוכנת.

בשנותיה הקשות הראשונות נתמכה כפר תבור על ידי חברת יק"א. היישוב סבל ממחסור במים, כי המבנה הטופוגרפי והגאולוגי גרמו למי הגשם לזרום במהירות הלאה. כדי להתגבר על כך, שתלו התושבים נטיעות המתאימות לתנאים המקומיים בעיקר כרמי שקדים, זיתים וגפנים.

יוסף ויתקין, מנהל בית הספר היסודי במושבה משנת 1903, פרסם בשנת 1905, "קול קורא: אל צעירי ישראל אשר לבם לעמם ולציון", שנשא עליו את הסיסמה "בשם עמנו וארצנו", נועד ליהודים בגולה, קרא להם לעלות לארץ ישראל ולבנות את הארץ למרות הקשיים הרבים: רעב, מחלות ומחסור. קול קורא זה היה בין הגורמים לעלייה השנייה.

בין הקשיים הרבים שעמם נאלצו המתיישבים להתמודד, הייתה גם בעיית הגניבות החקלאיות מצד השבט הבדואי ששכן בסמוך, ערב א-צביח. הצורך בשמירה ובהתגוננות מפני הגניבות היווה מנוף לקיומו של דיון ציבורי בנושא. שיאו היה בקיומה של ועידה של ראשי ארגון המגן החשאי בר-גיורא בפסח 1909, בכפר תבור. בוועידה השתתפו בין השאר אלכסנדר זייד, ישראל שוחט, יצחק בן-צבי, ישראל גלעדי, יחזקאל ניסנוב, יחזקאל חנקין, מנדל פורטוגלי וצבי בקר. המשתתפים החליטו שהגיעה השעה לפעול בגלוי. לפיכך, בכפר תבור, הוחלט על פירוק הארגון החשאי ובו-בזמן על הקמתו של ארגון "השומר" כארגון השמירה היהודית הארצית. הוחלט ש"השומר" יהיה ארגון שיעסוק בהגנה וביטחון ויהיה בסיס לכוח צבאי עברי. "השומר" ביקש ליטול לידיו את השמירה בכל המושבות היהודיות, במקום ערבים מקומיים אותם נהגו עד אז להעסיק.