נולד בבנדר (פלך בסראביה, רוסיה), בשנת תרכ"א (1861), לאביו יצחק (שו"ב) ולאמו סוביל בת ר' נחום הלוי .
למד בחדרים ובקלויז של חסידי סאדיגורה. למד שחיטה ונתמנה לשו"ב בבנדר.
נשא לאשה את נחמה מינדל בת הרב שבתי הלוי הורביץ (מצאצאי השל"ה).
בשנת תרס"ז (1907) חלה במחלה אנושה והרופאים נואשו מחייו. הוא מסר את חזקת השחיטה למשה בנו ועלה לארץ-ישראל בתקוה שכאן יבריא, ואם חס וחלילה נגזר עליו למות, מוטב להוציא את נשמתו בארץ הקודש ולמצוא מנוחה לעצמותיו באדמתה. לעצת הרופא האנגלי ד"ר טורנץ בטבריה התיישב בזכרון יעקב והבריא והאריך ימים.
בימי מלחמת העולם הראשונה נתמנה לשו"ב בזכרון יעקב. בשנת 1923 עלה בנו משה והחליף את אביו במקצוע השחיטה. ישראל פרש מעבודתו המקצועית לעבודת הבורא בלימוד תורה ובעסקנות בצרכי צבור.
היה יו"ר משפט השלום העברי, חבר מועצת גמילות חסדים ובית-הכנסת הגדול "אהל יעקב".
נפטר בזכרון יעקב, כ"ו אייר תרצ"א (13.5.31).
צאצאים:
- יעקב
- משה סבר [1967-1881] (שו"ב בזכרון יעקב)
- מאיר
- זלדה אשת פישל הורביץ (ריבניצה),
- בלומה [1974-1893/4] אשת שלמה בלנק (גבעת עדה),
- רבקה אשת יצחק סרניק (מסחה).
