נולד בטלפינו, כפר בפלך קיוב באוקראינה בז׳ באדר תרל״ד, 24 בפברואר 1874 לאביו חוכר האחוזה. מילדותו גדל בחיק הטבע והתחנך ברוח ההשכלה העברית. בגיל 8 עבר לכפר ויסקה ולמד מפי מורים פרטיים. יחד עם אחיו מאיר הוציא בנעוריו כתב־עת ספרותי. בגיל 17 עלה ארצה. לאחר שהות קצרה בראשו לציון ובחדרה השתקע ברחובות; שם טיפח את משקו החקלאי ועסק בהתנדבות בהוראה. משנת 1898 פירסם עשרות כתבות וסיפורים בעתונות העברית בגולה על המתרחש והמתחדש בארץ־ישראל. השתתף ביסוד התאחדות האיכרים וכתב־העת הספרותי ״העומר״. במלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי; אחריה היה מראשי העסקנים ביישוב ועסק בגאולת קרקעות. ב־1929 יסד את השביעון ״בוסתנאי״ והשתתף בעריכתו. בשנת תש״ט הוענק לו פרס אוסישקין על ספריו ״בערבה״ ו״בהר ובגיא״. בשנותיו האחרונות התמסר לכתיבת זיכרונותיו ותולדות היישוב. נפטר בתל־אביב בכ״ז בתשרי תשי״ד, 6 באוקטובר 1953.
תפריט