"…ראשון העולים היה בכור ישראל גירון. הוא לא יכול היה לקחת את משפחתו עמו כי באותו שבוע ילדה אשתו בן, אך הרצון לעלות לארץ ישראל בער בעצמותיו, והוא לא המתין אפילו לברית המילה של בנו, בן-ציון. הוא נטל עמו את בתו רחל בת התשע וחצי וביום ב', כ"ב כסלו תרנ"ו הפליגו שניהם ארצה… כעבור שבוע הגיעו ליפו, הקדישו יום אחר לקניות וסידורים וכבר למחרת, יום רביעי, א' בטבת, תרנ"ו, 18 לדצמבר 1895, בנר שביעי של חנוכה, יצאו ברכבת מיפו, ירדו בתחנת דיר-אבן (הרטוב) ובאותו היום דרכו רגליהם לראשונה על אדמת המושבה". יום זה נקבע כיום היווסדה של המושבה הרטוב. [מתוך ספרו של יהודה בן בסט, "הר-טוב – מושבה מבודדת בהרי יהודה"]
בדו"ח שנשלח מהמושבה לאיזנשטדט בתשרי תרס"ב (1901) רשום כי בבית משפחת גירון יש 4 ילדים, בני 14,12,10,8 ואשה בשם רחל שגילה 60 שנה.
מוסיף עדי סידי הנין של נעמי מזל סידי :
ישראל שלמה גירון שהוא סבא של סבא שלי, נולד ב 1856 בבולגריה. ונפטר ב 11/11/1930 בהר טוב.
אשתו, רבקה גירון, נולדה ב 1866 בבבולגריה נפטרה ב 24/11/1931 בהר טוב.
רחל שנזכרת בדו"ח מ 1901 היא אמה של רבקה שגרה עמם בהרטוב.
צאצאים: [המידע ממקור משפחתי, לא בדיוק תואם את הדו"ח משנת 1901]
- רחל (רשליקה) גירון, לימים לוי. [1945-1881] נקברה בהר טוב. בספר רשום שהיא עלתה בגיל 9.5, ממה שאני יודע היא הייתה בת 14
- שלמה גירון [1950-1882], נקבר בהר טוב [יתכן ששלמה ונעמי היו תאומים]
- נעמי מזל גירון, לימים סידי, [1882 – 1942], נקברה בתל אביב
- בן ציון גירון, [1985-1895], נקבר בחולון
- ליזה גירון, לימים פניג'ל, [1973-1897]
- שרה גירון, לימים לוי, [1987-1889] נקברה בתל אביב
