אוסוביצקי יהושע

בן הרב שמחה בונים . – נולד בשנת תרי"ח (1858) בעיר קיhב. בימי נעוריו רכש לו השכלה עברית ובינונית-כללית, ולמד בעיקר את השפה הצרפתית, ועובדה זו קבעה את גורל חייו. אחרי פרעות 1881 בדרום רוסיה הגיע לברודי בגליציה כפליט. שם שהה אז קרל נטר, מטעם ה"אליאנס" (כי"ח) לסדר את ההגירה. ושמח להכיר צעיר, היודע עברית וצרפתית, ששימש כמתרגם בינו לבין המהגרים, והוא נאות ללכת לארץ ישראל, כמורה במקווה ישראל. שם נפגש עם הבילו"יים שעבדו כפועלים שכירים והתאמנו בעבודת האדמה. התיידד אתם והיה למליץ ולמתווך ביניהם ובין המנהל הירש, שהתנכר להם ולעג לאידיאליהם וחלומותיהם.

מכיוון שמצא חן בעיני פקידות הברון נתמנה לפקיד ראשי בראשל"צ. האיכרים שמחו בראשונה למנוי זה, אך צעדיו הראשונים הכזיבו את התקוות המרובות שתלו בו. כשבא מישהו להתאונן על מצבו הקשה היה אומר לו: "הא לך כסף להוצאות הדרך ועזוב את המקום ואת הארץ". כמה איכרים נתפתו על ידו וחזרו לרוסיה או עברו לעבוד במקווה ישראל.

עם מינויו לפקיד ראשל"צ התאספו האיכרים לאספה כללית (כ"ז ניסן תרמ"ד) ובה הוחלט במעמדו להתחיל בנטיעת גפנים במידה גדולה על אדמות המושבה. באספה הנ"ל הצהיר שישתדל להשיג את עזרת הברון לפעולה זו, ואת הבטחתו זו קיים במיטב יכולתו. מלבד זה עשה לא מעט לשם גידול השטח הקרקעי של המושבה. בתרמ"ה חולקה האדמה הנוספת הזו בין האיכרים החדשים, שנוספו לראשל"צ, והמושבה גדלה הן בשטח והן בתושבים.

כן הציל בהשתדלויותיו רבע משטחה של פתח תקוה, שהערבים ערערו ולא רצו למסור את האדמה לידי הקונים היהודים. מלבד כל זה השיג מאת הממשלה רישיון לבניין בתים בראשון לציון, והשיג כספים לבניו מאת הברון.

בתרמ"ח עלה בידו להעביר לרשות היהודים שטח אדמה, בן שבעת אלפים דונם, מדרום מערב לגדרה, שנרכש אמנם ע"י שייך, אך אח"כ באו ערעורים על ההעברה הזאת מצד הערבים. תודות לו יושרו ההדורים ועל שטח מריבה זה הוקמה אח"כ המושבה קסטינה, היא באר טוביה כיום.

בתרמ"ט קבל רשיון מידי הצורר הידוע ראוף פחה לבניין שלשה בתים בבאר טוביה, כן עזר לבני נס ציונה לחלצם ממצוקתם החומרית והכללית והשיג רישיון ממשלתי להקמת בתים בגדרה.

אך בינתיים פרץ סכסוך קשה בין האיכרים והפקידות, ובתוצאות הסכסוכים האלה הוכרח לעזוב את ראשל"צ (בתרמ"ז) ולעבור למטולה שבגליל.

בעברו למטולה המשיך בפעולות נרחבות ומוצלחות לטובת הישוב. בראש וראשונה הציל את אדמות מטולה, שנתפשו ע"י הדרוזים, ובזה הציל את המושבה מחורבן מלא שהיה צפוי לה.

לאחר הסדור המוצלח של אדמות מטולה התמנה לפקיד ראשי על הגליל העליון, והצליח לעשות הרבה ליסוד וביסוס המושבות שהוקמו בזמנו. גם התענין בישובו של עבר הירדן ובעצתו רכש הברון שטחי אדמה בעבר הירדן מזרחה.

הועבר לבירות, כדי שיוכל לעסוק שם בענינים הנוגעים לקניית אדמות וקשירת יחסים מתוקנים עם הפקידות הטורקית הגבוהה.

היה מסור בכל לבו ונפשו לגאולת הארץ. אחרי שהמושבות בא"י עברו לחברת יק"א (1900) עזב את הארץ והתישב בפריס, יסד שם בית חרושת לתקליטים קינימטוגרפיים ונפטר בפריס בשנת 1929.

_{אוסוביצקי יהושע, באנציקלופדיה דוד תדהר לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג' עמ' 1318-19}