נולד בנאורארדעק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ח (1848), לאביו ר' ישראל שמואל (נכד הגאון ר' שמואל אמדורר מראקוב) ולאמו לשה. אחרי שנות לימוד בישיבות נשא לאשה את מרים דבורה בת צבי פרלמן ( נפטרה בזכרון יעקב יום כפור תרס"ג). ניהל במשך כמה שנים את בית-החרושת לספירט ובירה ושמרים של הגביר חנן רייצין מבוברויסק. אח"כ היה במוסקבה מנהל פנקסים אצל קרובו אייזיק צייטלין (סוחר מהדרגה הראשונה). במוסקבה היה מבאי-ביתו של ר' שרגא פייבל יעקבזון, בו היו מתאספים הסטודנטים מ. אוסישקין, צ'לנוב ומזאה ואחרים לשם שיחות ופעולות בענייני חיבת ציון. באותו בית נוסד ארגון להתנחלות בארץ.
בשנת תר"ן עלה ר' רפאל יצחק ארצה עם שמואל ישראל בנו והתאכסנו זמנית בחיפה, מוכנים לעלות על אדמת מחניים שקנה מאז"ה. אך קניה זו בשביל יהודי רוסיה נתבטלה, כי היתה זו רק התקשרות על תנאי, ואליהו שייד הזדרז וקנה את הקרקע הנ"ל קניה ממש בשביל פקידות הברון רוטשילד להרחבת שטחי המתנחלים בראש פנה.
באותו זמן עסק יהושע חנקין בקנית אדמת חדרה והתרוצץ גם בחיפה לשכנע אנשים בדבר הצורך והתועלת שבקניה זו ולהשיג מהם הלוואות גמילות-חסד לביצוע העסק. ר' רפאל יצחק מסר לו סכום גדול על מנת לקבל נחלה בשטח הזה, ובתרנ"א עלה על הקרקע עם בנו בין המייסדים הראשונים, ומאז קשורה פרשת חייו עם פרשת חדרה: דירה ב"חאן", מאבק עם הקדחת וכל יתר התלאות והיאחזות בקרקע על אף הכל תוך אמונה בעתיד.
בשנות תר"ס-תרס"ט [1909-1900] היה המוכתר והמזכיר של המושבה חדרה.
נפטר בזכרון יעקב, י"ד אייר תרפ"ז (27 16.5)
צאצאיו:
- שמואל ישראל ורעייתו פרידה רוטמן (חדרה) נולד 1865
- אפרים (חדרה)
- טוביה (חיפה),
- שטרנה ז"ל אשת ליבוש בלום ז"ל (מראשוני זכרון יעקב),
- קילה אשת יוסף שטיינברג (הרצליה).
