נולד בריגה, לטביה, בשנת תרט"ו (1835) לאביו מרדכי . למד בחדרים ובישיבות, ואח"כ למד בנאות ומכונאות. נשא אישה והמשיך לעבוד במקצועותיו.
הצטרף ל"אגודת ריגה" להתנחלות בארץ-ישראל. עלה ארצה באדר תרנ"א יחד עם המשלחת של חובבי ציון בראשותו של ד"ר זאב טיומקין, ויחד עם חבריו שניאור צבי שניאורסון ויעקב יוסף סגל ייצג את אגודת ריגה ברכישת האדמה בחדרה.
התיישב בחדרה, בראשונה בין דרי ה"חאן" ואחר כך בבית שבנה. בנה את התנור הראשון במושבה, ואח"כ זנח את מקצועו והתמסר רק לעבודת האדמה. אך כשהתקשו המומחים בסידור המכונות בבית-החרושת לזכוכית שהוקם מטעם הברון בנימין רוטשילד בטנטורה על-ידי מאיר דיזנגוף , הוזמן הוא שמה והקים את המכונות כהלכה, ושוב התמסר לעבודה החקלאית והיה מסור למושבה ולאדמתו.
שנתיים אחרי בואו הביא ארצה את אשתו רישה ואת בנו אהרן (רופא-שינים באמריקה) ובתו (נפטרה מהקדחת הצהובה).
גם עליו התגברה הקדחת הצהובה ובטרם יזכה לראות בימים הטובים שבאו על המושבה נפטר בבית-החולים בזכרון יעקב, ז' שבט תרנ"ז.
הגיע עם חמותו שרה