טוביה קרופיק הגיע לארץ ישראל יחד עם הוריו בשנת 1880 בהיותו בן 17 . המשפחה
התיישבה ביפו שם למד בביה"ס וכן למד את מלאכת הבניה מעובדי בניה ערביים. עם
הקמת המושבה זכרון יעקב עברה המשפחה להתגורר בה וטוביה השלים את לימודיו
בביה"ס החקלאי "הארבייטער שוללע" במושבה. בסיום לימודיו הוקצתה לו נחלה ליד גבעת עדה
"המראח" אך בנוסף לעיסוקו בחקלאות עסק בבניה .
טוביה קרופיק מונה ע"י פקידי הברון כקבלן בניה ונחשב לקבלן הראשון בארץ ישראל. בין
הפרויקטים הרבים שבנה אפשר לציין בניית בתים בבת שלמה, כפר תבור, עתלית, צפת
וטבריה, חוות חפציבה בחדרה. בכרכור בנה את בניין "בית האחוזה" שכיום משמש כספריה
הציבורית של כרכור. כמו כן בנה את הגשרים בטנטורה (דור) והגשר שעל נחל תנינים
לקראת ביקורו של הברון בזכרון יעקב.
משפחתו ידעה מספר טרגדיות. ב- 2 במאי 1920, נרצח בנו, בנימין, אשר התגורר עם
משפחתו ב"מראח " – גבעת עדה, בנחלת המשפחה, ע"י פורעים ערביים. בשנת 1936
נחטף ונרצח נכדו, יצחק (בן בנימין) גם הוא ע"י פורעים ערביים.
צאצאים:
- בן חסיה אריה רוזנצויג רעיתו רחל אלטע ברמן
- בנימין רעיתו דבורה ברמן
- משה רעיתו יהודית פלצני
- חוה רעיית משה אטינגר
- רבקה רעיית דב ליטנר. בנם חיליק ליטנר [1930] הוא מקור ידע מרכזי לתולדות זכרון יעקב
- גדליה רעיתו צפורה לובנוב
- יצחק רעיתו יעל גרודנציק
