חיים דב (בר) שווארץ נולד בשנת תרי"ז (1857) בבאקו שבמולדבה, רומניה. לאביו ראובן ולאמו בתיה. נתייתם מאביו בילדותו וגדל בבית אבי אביו.
למד בחדר ובישיבה ואח"כ לימדו הסבא מלאכת רצענות.
ב-1882 עלה לארץ בעודו בחור צעיר בעלייה הראשונה של מייסדי זכרון יעקב. נתנסה עמהם בכל התלאות ונושע עמהם בביסוס ההתנחלות בעזרת הברון בנימין רוטשילד "אבי הישוב", וכל ימיו שקד על עבודתו בשדה ובכרם.
ב-1885 נשא לאשה את שרה בת אהרן אהרנסון. (אחותם של אפרים פישל אהרנסון וקלמן אהרנסון) ואחרי פטירתה נשא את צביה בת ר' זאב אדלר מטבריה.
בשבתות ובזמנים פנויים היה שוקד על לימוד תורה והיה ידוע ומכובד כלמדן וירא-שמים. גם בדברים שבין אדם לאדם היה עושה רצון קונו במעשי צדקה וחסד ובעזרה לזולת אף למעלה מיכולתו. באביב תרע"ז (1917), כשהגיעו לזכרון-יעקב "מהגרים" יהודים בעקב גירוש התושבים היהודים בפקודת השלטון הצבאי מיפו, מתל-אביב ומהסביבה, פינה את המחסנים והרפתות שבחצרו ונתן בהם מקום אכסניה למהגרים, אף תנורו מסר להם לאפית לחם.
חיבב מאד את ירושלים והיה עולה אליה אף ברגל, בנשיאת נעליו על כתפו, לחסוך הוצאות הנסיעה וסוליות, ובעיקר לגלות את חיבתו לעיר הקודש בעליה לרגל כדרך אבותינו הקדמונים. כך עשה גם בראשית ניסן תרפ"ה (1925) להיות נוכח במאורע הלאומי הגדול של חנוכת האוניברסיטה העברית. הזמנה לא היתה לו, אך בשמוע מנחם אוסישקין (ויש אומרים נחום סוקולוב) על בואו מזכרון יעקב ברגל, סידר לו כרטיס כניסה ומקום ישיבה ואף הציג אותו על הבמה בפני הקהל כאיש מופת לאהבת ציון וירושלים ונתקבל בתשואות.
נפטר בזכרון יעקב, ג' שבט תרצ"ד (19.1.1934).
צאצאיו: (מאשתו הראשונה שרה) ראובן שוורץ (1917-1885, איש מחתרת "נילי"), יצחק (באוסטרליה), אהובה אלמנת דב מדליה ז"ל באוסטרליה;
(מאשתו השניה צביה): רחל אשת ד"ר אריה קופרברג בירושלים, בנימין (חקלאי וכורם בזכרון יעקב), שלומית אשת אברהם שטיין (עתונאי בתל-אביב), יוסף (חקלאי וכורם בזכרון יעקב), יהושע ז"ל (מת בן 17), תמר אשת ישראל רנן (מנהל קואופרטיב "הנמל" בחיפה).
מקור המידע: דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך י' עמ' 3470
****************************************************************
על יד ביתו של שוורץ ברחוב המייסדים ניצב שלט שבו כתוב:
ביתו של ר' חיים בר שוורץ
עולה הרגל לירושלים
ר' חיים בר, נמנה על החלוצים הראשונים ממייסדי המושבה,
כאיכר מושרש באדמתו, חתר לקדם את משקו ולשם כך תר אחר שיטות חדשות בעיבוד הקרקע והכנסת גידולים חדשים.
כשומר דת ומצוות השלם באמונתו מילא ר' חיים בר את מצוות העלייה לרגל לירושלים
ככתבה וכלשונה.
בשבוע ימים עשה הוא את דרכו ברגל מזכרון יעקב לירושלים ופרק זמן זה בדרכו חזרה למושבה.
ראובן שוורץ (1885-1917), נולד בזכרון יעקב, בן לחיים בר שוורץ וסלובה (שרה) לבית אהרונסון. היה מאנשי ניל"י, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, מילא תפקידים חשובים ומסוכנים, בתחנת הניסיונות בעתלית וקשר מתמיד עם הספינה הבריטית "מנגם".
סרב להתפנות למצרים עם הנהגת ניל"י ושרה אהרונסון.
הסגיר את עצמו לידי התורכים כדי להציל את חותנו אלטר אלברט מידי התורכים .
עונה קשות, ולא הסגיר את אנשי ניל"י. מצא את מותו בתא הכלא.
גופתו הוטמנה תחילה בבית הקברות במרחביה ורק ב-1926 הועברו עצמותיו לבית העלמין בזכרון יעקב.
על שמו, נקרא רחוב ראובן , בשכונת נווה הברון.
סיפר: אריה לרנר. כתב: שאול דגן.
