ברוך פריבר נולד בפולין בעיר סוסנוביץ. אביו מנחם מנדל היה חובב ציון, עסק בסחר תבואות. אמו שרה פריידל לויצקי. בשנת 1922 נשא לאישה את אידה פריבר. לבית באבסט. נולדו להם שלושה ילדים: נחמה, יוסף, אהרון. אהרון עסק במשחק, בעיקר בתיאטרון "האהל". בשנת 1912 העלה לארץ את אחיו הצעיר יוסף, שנפטר (1918) בכפר-סבא בעת מגפת הטיפוס. שני אחיו: אהרון פריבר (פסל-אמן ידוע בתל אביב) וחיים פריבר עלו ארצה בשנות העשרים, אמו ושלוש אחיותיו ואחיו נספו בשואה.
בצעירותו התחנך ב"חדר", הנועד לבנים, מלמדיו ומוריו הוזמנו מליטא. אצל מורים פרטיים למד שפות לועזיות. מילדותו היה חדור הכרה בציונות, וממייסדי אגודת הנוער "בני ציון" שעסקה בפעילות ציונית בעיר מולדתו.[1]
בשנת 1909 בהיותו בגיל 16, עלה ארצה ונרתם לעבוד בפרדסיה ובכרמיה של פתח תקווה. ב-1910 עבר לכפר-סבא, לעבוד במטעיה. כעבור זמן, חזר לפתח-תקוה, ובעובדו במנוע של הבאר בפרדסו של יעקב קרול (הפרדס היחיד בימים ההם על טהרת עבודה עברית). נקטעה ידו הימנית. אירוע זה זעזע את צבור הפועלים בארץ. למרות האסון התמיד לעסוק בחקלאות בכפר-סבא כמנהל עבודה במטעי השקדים וחורשות האקליפטוסים.
אירוע קטיעת ידו העלה לסדר יום את החוסר במערכת רפואית לטיפול בחולים ונפגעים. הנושא הועלה לדיון בוועידה הראשונה לפועלי יהודה, אשר נערכה בעין גנים, בחג השבועות, תרע"א (1911),כסעיף הרביעי בשם "הבטחת חייו של הפועל פריבר, שנגדעה ידו בפתח-תקוה" (לפי "הפועל הצעיר", גיליון 18, א' תמוז 1911). בוועידה התנהל דיון על הצורך ביסוד קופת-חולים, אשר תבוא לעזרת הפועל במחלתו ובמקרה של תאונה בעבודה. בוועידה השנייה של פועלי יהודה (חנוכה, תרע"ב 1911) החלט על ייסוד קופת-חולים בלתי-מפלגתית של פועלי ארץ ישראל. הקופה נקראה קופת חולים כללית, לימים שרותי בריאות כללית.
כאיש העלייה השנייה, הצטרף בשנת 1913 לשנים-עשר מתיישביה הראשונים של כפר-סבא ומאז ועד מותו המשיך להתגורר בה, למעט הפסקה של שנים אחדות, עת המושבה נהרסה שנית בפרעות מאי 1921 (בראשונה נהרסה כולה בעת מלחמת העולם הראשונה). ביתו שימש כבית-ועד לפועלי המקום. ביתו וחצרו שימשו כמחבוא ל"כלים" (נשק) של ההגנה. עם צאתו לפנסיה (1953 ) חידש את משקו החקלאי בכפר-סבא. במישור הלאומי היה פעיל בחיי הצבור ובמוסדות רבים: "קרן קיימת לישראל "קרן היסוד", "ליגה למלחמה בשחפת" ועוד.
בתחומי החינוך והתרבות בלט בעשיה חינוכית, עת הרצה בפני הנוער ותלמידי בתי-הספר בכפר-סבא על ידיעות הארץ ובנושאים שונים אחרים.
על כל אלה הוענק לו התואר יקיר העיר כפר סבא בשנת ה-30 למדינת ישראל וה-75 לכפר סבא.
בשנים 24–1921 – ארגן את מוסדות ההסתדרות בפתח-תקוה וניהלם. ב-28–1925 שימש כמנהל קופת-חולים במחוז הגליל ועמק-הירדן, בהתגוררו בטבריה. בתחילת 1929 ארגן וניהל את סניפי קופת-חולים בשרון (המרפאה הראשונה בכפר סבא הוקמה ביזמתו). בשנים 1943–1950 ארגן וניהל את מחלקת מס-המקביל של קופת-חולים במחוז השרון ועמק חפר, כשמשרדו היה בפתח-תקוה. לימים, שימש חבר ועד המפקח ליד מרכז קופת חולים. שופט שלום בפתח-תקוה, טבריה וכפר סבא ועוד.
ב-53–1951 שימש כמנהל בית-החולים של ההסתדרות לחולי-שיתוק (מבוגרים ובייחוד ילדים) "בית פיינסטון", שהיה אז ברמות-השבים. לימים אוחד עם המרכז השיקומי "בית לווינשטיין" רעננה.
היה חבר הנהלה ב"קופת מילווה", לימים "בנק הפועלים" בכפר-סבא. חבר בוועדות שונות של עירית כפר-סבא, פעיל בהסתדרות העובדים ומפלגת פועלי ארץ ישראל.
צאצאים:
- נחמה נחמה פריבר ירון/ירצקי
- יוסף [1996-1924]
- איתן [2006-1926]
