אחיו המבוגר של חיים סוסנובסקי. בן 12 הרחיק נדוד לפנים רוסיה לבקש את מזלו והגיע עד אירקוצק. הסתדר בעבודה מכניסה ואחר-כך נעשה קבלן להספקת בקר לשחיטה לצבא ולבית-החולים. שם נשא לאשה את ריסיה (רות) ויינשטיין, בת למשפחה יהודית ותיקה בעיר.
אם כי היתה לו שם זכות-ישיבה ואפשרויות גדולות לרווחים, השתוקקו הוא ואשתו לעלות ארצה. עברו דרך רז'יצה להפרד מהמשפחה ובחנוכה תרע"א (1911) הגיעו ארצה דרך אודיסה. גרו זמן מועט בפתח-תקוה ואחר-כך התיישבו בחדר אחד של האורווה הציבורית בכפר-סבא. שם נפגעו מטלטליהם בעת ההתנפלות הראשונה של ערביי קלקיליה, כשאחד מבחוריהם נהרג על-ידי שומר מוגרבי בעת גניבת שקדים. בנו את ביתם בין הראשונים בכפר-סבא ויצרו תוצרת חלב מהחלב שקנו בסביבה.
במקצוע זה אחזו אחר-כך בתל-אביב, כשמצאו את ביתם הרוס אחרי המלחמה, וכאן מת יוסף סוסנובסקי בח' שבט תר"ץ ונקבר בבית הקברות הישן.