וישני יהושע וחווה

יהושע וישני נולד ב-1887 בעיר סרוק, פלך שדליץ. למד בחדר, ואחר-כך בוורשה בגימנסיה. שם היה חבר פעיל
בהסתדרות "פועלי ציון", בה הכיר את החברה חוה גולדברג (אחותו של נטע הרפז, העסקן
בהסתדרות העובדים בארץ). הם החליטו לבנות יחד את עתידם בארץ ישראל ועלו ב-1910. הוא
עבד בכרמי ראשון-לציון, בפרדסי נס ציונה ובחוות בן-שמן, ובסוף התיישבו בכפר-סבא ובנו את ביתם, ועם הבאת ספר התורה הראשון לכפר-סבא הקדישו חדר בביתם לתפילה בציבור.
חוה וישני-גולדברג בנתה תנור ברפת ויסדה את המאפיה הראשונה בכפר-סבא, ומאז יכלו הפועלים
הבאים לעבודה מפתח-תקוה להשיג לחם טרי ולא הוכרחו עוד להצטייד בלחם לכל השבוע. בתקופת
ההגירה סיפקה לחם למהגרים. ביתם היה תמיד פתוח לפועלים העברים להארחה במאכל ובמשקה,
בעידוד ובעצה ומלה ידידותית חמה
יהושע וישני נפטר בשנת 1918 בתל-אביב ומנוחתו בבית-הקברות הישן. על המצבה כתוב שנפטר בז' בטבת תרע"ט [10.12.1918] מהקדחת הספרדית בגיל 38.

חוה פורח (גולדברג) אלמנתו של יהושע וישני

חוה פורח (גולדברג) נולדה בחנוכה תרמ"ח (1887) בקוסובה שבמחוז סוקולוב, בפלך שדליץ שבפולין. אביה היה מנחם מנדל גולדברג. למדה בחדר לבנות ואצל מורים פרטיים, אך את עיקר חינוכה קיבלה תוך עמידה מול קשיי החיים מנעוריה. בעודה נערה קטנה נתייתמה מאמה ונטלה על עצמה את התפקידים הקשים של עקרת בית ולהיות במקום אם לשני אחיה הקטנים ממנה, נטע ויקותיאל.

המשפחה עברה לווארשה ושם הצטרפה יחד עם אחיה נטע למפלגת "פועלי ציון" בראשיתה. בתקופת הפרעות ביהודים בעקבות מהפיכת 1905בממלכת רוסיה הייתה פעילה ב"זלבסטשוץ", היינו, ההגנה העצמית היהודית, ונתפסה בהעברת נשק למגינים בשדליץ בעת הפרעות שהשתוללו שם. וכשארגן מרכז "פועלי ציון" בוורשה את הקבוצה הראשונה של חלוצים לעלות לארץ הצטרפה גם היא עם אחיה.

בראשית תרס"ט עלתה לארץ עם אחיה נטע ועבדה כפועלת חקלאית בראשון-לציון, בנס-ציונה ובגדרה. אחר כך הצטרפה עם אחיה לאנשי העליה השניה, שעבדו בחוות בן-שמן של המשרד הארצישראלי (ההנהלה הציונית). היא ניהלה את המטבח והכינה וסיפקה אוכל לפועלים שם ואף לפועלים וחלוצים עוברי-אורח, שזכרו והזכירו לטובה את "החברה חווצ'ה" על ההארחה שנתנה להם, אמנם בצנע, אבל בלב טוב ובידיים ברוכות. באותה תקופה היתה פעילה במפלגת "פועלי ציון" ועזרה לקיומו ולהפצתו של עתונה "האחדות". ב- 1912 עלו לארץ גם אביה ואחיה הצעיר יקותיאל.

נישאה ליהושע וישני וב-1913 התנחלה בכפר-סבא ובנתה שם את ביתה בין בתי המתנחלים הראשונים במושבה. גם כאן היה ביתה פתוח לחלוצים עוברי-אורח ובמיוחד לאנשי העלייה השנייה.

ב-1918, כשהתלקחה חזית המלחמה בקרבת המושבה, גורשה ממנה עם שרידי התושבים לחדרה, ואחרי כניסת הצבא הבריטי חזרה לכפר-סבא וקוממה את ביתה החרב. בפרעות מאי 1921 הוצאה עם שאר התושבים לפתח-תקווה וביתה שוב חרב. ב-1923 נישאה ליעקב פורח ומאז נשארה עם בעלה בפתח-תקווה.