עקיבא בן יוסף בירנבוים (דרכסלר) נולד בשנת 1862 בעיר יאסי(?) שברומניה. בהיותו בן 20 בשנת 1882 החל את מסעו הארוך ומלא החזון לארץ "חמדת אבות", המסע מרומניה לארץ ישראל היה בים וביבשה ונמשך כשלושה שבועות.
במהלכו של מסעם עגנו וחלפו על פני 7 ערים נוספות: (באקוי, גאלאץ, קונסטנצה, קושטא, איזמיר, ביירות וצידון), וזאת כנהוג באותם ימים בארבע סוגי תחבורה:כרכרות או עגלות רתומות לסוסים, רכבת, אוניה, חמורים סוסים ופרדות עד שהגיעו ליעדם, ורגליהם דרכו בארץ ישראל בעיר הקודש צפת.
בשנת 1882 נישא עקיבא בן העשרים לבתיה לאה בת משה מאיר וינשטין, הם התגוררו זמנית בצפת, בדומה לשאר מתיישבי ראש פנה שגרו זמנית בצפת עד לירידתם לאדמות ג'עוני.
עקיבא עבד לפרנסת משפחתו הצעירה כנגר חרש-עץ בנגריה המכאנית לרהיטים וחלונות של "הטמפלרים" בבניין רוף שבמושבה הגרמנית בחיפה. שם רכש נסיון רב בחרטות-עץ. מכונת החריטה נקראה בגרמנית "DRECHELBANK" והאומן המומחה במלאכת חריטת העץ נקרא בגרמנית "DRECHSLER", הטמפלרים, שנתנו כבוד רב לבעלי מקצוע, היו פונים אליהם בכינוי מקצועם. לכן פנו אל עקיבא בשם "HERR DRECHSLER" (אדון חרט), וכך דבק בו השם "דרכסלר" על פי מקצועו, (לעיתים נכתב דרקסלר), ולא התייחסו עוד לשם משפחתו האמיתי "ברנבוים". השם דרכסלר נשאר במשפחה גם בדור הראשון והשני.
בני הזוג ניהלו אורח חיים מסורתי, קיימו את מצוות התורה ומנהגים של ימי שבת וחג, דברו ביניהם אידיש, שהייתה באותה תקופה השפה המדוברת של יהדות אשכנז בארץ ישראל.כשילדיהם למדו עברית בבית הספר, ודברו ביניהם עברית, למדו אט אט גם ההורים לדבר עברית.
בתיה הייתה אשה נבונה, על ראשה שביס, היא היתה עקרת בית למופת, תבשילה טעימים מאד, וביניהם גם מאכלים שלמדה משכנותיה הערביות כגון: "חובזה" (חלמית) ו"עקוב" שצמחו פרא בחצרות הבתים. היא ידעה חיי עמל, תמיד טרחה ועבדה וביתה פתוח לאירוח בני משפחה וידידים באווירה לבבית.
סביב הבית היה גן, אותו טיפחה בתיה לשימוש עצמי בו גדלה ירקות ועצי פרי, גדר של סברס הקיפה את הגן.
בעבודות הבית הגן ומשק העזר נעזרה בתיה בבני הזוג חמיסה ומרעי מהכפר הערבי השכן ג'עוני, שהיה סמוך לביתם. בבוקר הייתה חמיסה קוטפת את עודפי היבולים שלא היו דרושים למשק הבית ומוכרת אותם בשוק, שהיה ברחוב העליון , בו ישבה עם הסלסילה שלה, הכריזה על מרכולתה ומכרה סחורתה, ואת הפדיון מסרה לבתיה.
בני המשפחה הענפה והמסועפת נמצאים היום בכל סוגי ההתיישבות בארץ, לתפארת מייסדיהם, ממשיכיהם ומדינת ישראל.
מתוך אתר השחזור ראש פינה
בית הנגר עקיבא דרקסלר
ממיסדי המושבה שעלו מרומניה. לפני שעלתה הקבוצה , נשלח עקיבא דרקסלר ללמוד בניית אוניות , לאור תאוריו של דוד שו”ב כי מים רבים זורמים בנחל ראש פנה. הנגר דרקסלר היה זה שבנה את תקרת בית הכנסת וחלק מרהיטיו המקוריים. הבית שוכן בקצה הצפוני של רחוב החלוצים, הוא שוקם והורחב ומשמש היום למגורים ולארוח ונקרא אחוזת המאירי.
מתוך אתר עמותת השחזור של ראש פינה
בעיתון ’הצבי‘ מיום 24.7.1891 תחת הכותרת ’ממושבות הגליל‘ נרשם:
”בראש פינה יבנו בית כנסת יפה, כמו בזכרון יעקב, ובית ספר חדש ובית
רפואות“. ואכן מבנה בית הכנסת הוגבה והגג השטוח הוחלף בגג רעפים. את התקרה הקעורה התקין עקיבא בירנבוים דרכסלר, מראשוני המייסדים. על התקרה צייר ”כדמות השמיים כחול תכלת מצויירת עננים, כשכלי הזמר
הכתובים ב’הללויה‘ האחרונה של תהילים, מצויירים בשתי פינות השמיים של בית הכנסת, ושני דקלים בשתי הפינות האחרות של השמיים“. משני צידי ארון הקודש הוקמה במה מוגבהת, עליה ישבו הפקידים, בעוד האיכרים ישבו למטה. פתחי בית הכנסת שונו אף הם ונבנו הפתחים המקושתים, כפי שאלה מוכרים כיום. דלתות הכניסה, החלונות, ארון הקודש, הבמה והמחיצה המפרידה בין עזרת הנשים בוצעו גם הם על ידי דרכסלר, בעבודת חריטה וחיתוכי עץ. עמודי התפילה והספסלים למתפללים, עשויים מעץ מלא, נעשו גם הם ככל הנראה על ידי דרכסלר, ומשמשים את באי בית הכנסת עד היום. [מתוך עיתון הגלילה, גליון 46, ספטמבר 2017, עמ' 16]
צאצאים:
- אסתר דבורה [1883 – 1942] רעיית משה גוטרמן [1879 – 1945] נולדה בצפת, נפטרה ביבנאל
- מלכה [1888 – 1978] נולדה בראש פינה נפטרה בתל אביב/חולון. נישאה לבן פרץ ולצבי רוטשטיין
- משה יוסף [1889 – 1930] נולד בראש פינה, נפטר בארה"ב
- עליזה פרידה [1892 – 1912] רעיית אלכסנדר נורדשטין. נולדה בראש פינה, נפטרה בטבריה
- צבי [1894 – 1945] רעייתו נחמה פרידמן [1906 – 1986], בשנת 1929 היו ממייסדי העיר נתניה, ביתם ברח' סמילנסקי פינת רמז היה הבית הראשון בין שתי הקומות במושבה. קבורים בנתניה
- חנה [1903 – 1945] רעיית הקצין שלמה שיף, [1896 – 1942] מפקד מחוז תל אביב בזמן המנדט.
- חוה [1905 – 1986] רעיית ברוך גופר
