אבי משפחת גיסין בפתח תקוה
אפרים גיסין נולד בשנת 1835 בסטארי-ביכוב, פלך מוהילוב (רוסיה הלבנה), למשפחת אברהם זלקינד. קיבל חינוך תורני ומסורתי והשתייך למשכילי דורו. היה סוחר מצליח ונחשב לדמות בולטת בקהילה היהודית המקומית. בנוסף, נודע כאספן חפצי אמנות ועתיקות.
בנו, יעקב דב, אשר למד משפטים במוסקבה, הצטרף לאגודת "בני ציון" והביא את רעיון חיבת ציון למשפחתו, שהחלה להתכונן לעלייה לארץ ישראל.
בשנת 1891 עלו ראשונים בניו משה ושלמה זלמן, ובהמשך (1894) הצטרפו אליהם אריה ליב ואיידלה. בשנת 1895 עלה אפרים גיסין בעצמו עם אשתו חיה רחל לאה ובנותיהם מארישה, איטה ואלישבע, והתיישבו בפתח תקווה.
בניו הקימו עבורו משק חקלאי ובית גדול, ששימש כאכסניה לחלוצים ולעוברי אורח ללא תשלום, ברוח הכנסת האורחים של אברהם אבינו. הבית הפך למרכז פעילות ציונית ולקידום העבודה העברית במושבה.
אפרים גיסין נפטר בפתח תקווה בי"א בתמוז תרנ"ח (1898).
צאצאים:
- משה [1861 – 1946] רעייתו אסתר הורביץ מראשון לציון, פרדסן בפתח תקוה
- יעקב דב בוריס [1862 -1935] נשותיו שפרה ומרים. עורך דין, עלה לארץ בשנת 1921
- אריה לייב [1870 – 1918] רעייתו לאה אוסטשינסקי. פרדסן בפתח תקוה, שומר בחדרה. נפטר מקדחת בבית החולים בזכרון יעקב
- שלמה זלמן [1871 – 1982] רעייתו אסתר איזמוז'יק, פרדסן בפתח תקוה וראש ועד המושבה
- יוסף מת ברוסיה
- אידלה [1877 – 1955] רעיית מאיר סולץ
- מרים [ 1879 – 1962] רעיית אליהו אוסטאשינסקי, כפר סבא
- איטה [1882 – 1956] רעיית אשר דוד גולדשטיין, פתח תקוה
- אלישבע [1887 – 1972] רעיית יקותיאל (שרוייט) אפרתי, הגננת הראשונה בגן-הילדים העברי הראשון בירושלים.