שניידר צבי הרשל Schneider Zevi
נולד בסטרודוניץ שע"י צ'רנוביץ (בוקובינה – אז באוסטריה), ב' ניסן התר"כ (1860) לאביו חיים ולאמו פרל. אביו נתן לו חינוך חרדי בחדר ובישיבה.
בתרל"ב, בהיותו בן 12, עלה לארץ והתיישב עם הוריו בצפת.
נשא לאשה את פייגה בת עמרם בר' יהודה לייב, (שהיה מכונה "הרצוג", הוא שם משפחת אשתו).
יהודה לייב הרצוג , הסבא של פייגה אשתו, התקין את הפנסים בחצר של רבי שמעון בר-יוחאי להארתה של החצר והסביבה כולה – ביום החג המסורתי של ל"ג בעומר. ומאז, מזה 82 שנה שמסורת זו נמשכת.
רבת הרפתקאות ואסונות ורווית דמים היא ההיסטוריה של משפחת שניידר החלוצית במשמר-הירדן.
שמו של צבי שניידר – בכינויו האידישאי: הרשל שניידר – נמצא חתום בשוליו של הפרוטוקול ותקנות החברה "חברת לינת הצדק יסוד-המעלה" שנוסדה ע"י ר' דוד שוב בשנת "אהיה כטל לישראל" (התרנ"א) שגם בני משמר-הירדן נצטרפו אליה, והוא חתום על כך יחד עם עשרת בני משמר-הירדן. פרוטוקול זה נחתם ביום א' י' אלול שנת "ולא יבושו עמי לעולם", ביסוד-המעלה.
לאחר עבודה קשה ומפרכת בחלוציות יסודה של משמר-הירדן נפטר צבי שניידר ונקבר במשמר-הירדן.
אשתו פייגה נפטרה בנתניה, ביום ב' אדר תש"ב.
צאצאים:
- יהודה לייב (אריה)
- יצחק (שהיה מארבעת הקרבנות הראשונים במושבה, בהקברם חיים תחת מפולת גוש עפר, בערב פסח תרנ"ד),
- פייבל (אוסטרליה),
- עמרם (בנתניה),
- שרה אשת אריה כהן (נתניה),
- דניאל (נקטף בדמי ימיו, בשנת התר"ץ, בגיל 30. השאיר אחריו אשה וארבעה ילדים, בנתניה),
- יוסף (נתניה),
- יהושע (נתניה).