אהרן פיינשטיין (תקצ"ד, 1834 – כ"א בכסלו תרס"ו, 1905) היה מאנשי העלייה הראשונה, איכר מראשוני המושבה ראש פינה, דמות חלוצית ששילבה בין חיי תורה לעבודה חקלאית.
פיינשטיין נולד בדווינסק, שבאימפריה הרוסית (כיום דאוגבפילס שבלטביה), לרב שלמה לפידות, ששימש שוחט אצל רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. בילדותו התחנך בישיבה תורנית-חסידית, אך בגיל 16 בחר ללמוד מלאכה. באותה תקופה היה נהוג ברוסיה צבא הקנטוניסטים, במסגרתו נחטפו נערים יהודים לשירות צבאי ממושך. פיינשטיין נחטף לצבא והועבר למחנה חינוך ברוסיה הפנימית, שם שימש כמדריך רוחני לצעירים היהודים החטופים בזכות בקיאותו הרבה בתורה.
במהלך שירותו הצבאי השתתף במלחמת קרים (1853–1856), נפצע קשה ונפל בשבי הצרפתים. לאחר שהועבר עם שבויים נוספים למרסיי שבצרפת, הצליח להימלט והפליג בספינה לסוריה, בתקווה להגיע לארץ ישראל. הספינה טבעה והוא שרד כשניצל על גבי קרש במשך שלושה ימים. לבסוף הצליח להגיע לעיר טריפולי שבלבנון, שם נשאר וחי במשך כעשור. הוא עבד כחייט, נישא לשרה חלפון, בת למשפחה יהודית ספרדית מקומית, ולאחר מכן עבר עם משפחתו לביירות ופתח חנות לאריגים.
בשנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר התפרסמו ידיעות על הקמת מושבות יהודיות בארץ ישראל, מכר את רכושו ועלה לארץ עם משפחתו. תחילה התיישב בשפרעם, שם עבד את האדמה כתושב כפר יהודי עתיק, ונודע בכינויו "הרון א-טראבלוסי". לאחר מכן, בשנת תרמ"ב (1882), עבר לראש פינה והיה בין המתיישבים הראשונים בה.
בראש פינה רכש אדמות, בנה בית בעזרת תמיכתו של לורנס אוליפנט, איש ציבור בריטי שתמך בהתיישבות יהודית בארץ, והתמסר לעבודת אדמה. חרף תלאות רבות, לרבות התנפלות שודדים, עבד את אדמתו במסירות עם בניו, נטע גן, והיה מעורב בפיתוח חקלאות מקומית.
פיינשטיין שילב חיי תורה עם חיי עבודה. החזיק ספרי קודש רבים, שימש כתלמיד חכם לבני המושבה ולבכירי הפקידות של הבארון רוטשילד, ואף ניהל את עבודות הנטיעה מטעם הפקידות. הוא הקפיד לחנך את ילדיו לתורה ולעבודה חקלאית, ולחיים פשוטים כשל בני האיכרים. הוא התנגד ללימודים בחו"ל מתוך אידיאולוגיה ציונית-חקלאית, ושאף שבניו ימשיכו בדרכו. כשגמר בנו בכורו, יוסף את בית הספר בהצטיינות ופקידות הבארון החליטה לשלחו להשתלם בפאריס, הלך אל אליהו שייד , ראש הפקידות וכלו גועש וזועף: "מה ?! וכי לשם כך באתי לכאן כדי שבני ילך לפאריס ? לא ולא! אני רוצה שבני יהיה עובד אדמה. מקומו אחרי המחרשה והשוורים !"
אהרן פיינשטיין נפטר בראש פינה בכ"א כסלו תרס"ו. (1905), ונקבר במושבה.
צאצאים:
- רגינה אשת יעקב חלפון,
- רחל אשת יעקב זרחיה,
- יוסף,
- אברהם,
- יצחק (איציק),
- משה ,
- דוד,
- רבקה אשת חיים גרבובסקי (שנהרג יחד עם בנו מנחם ע"י כנופיה ערבית על גדות הירדן. בגליל העליון ב-1938).