ישראל גולדנברג היה מראשוני המתיישבים בראש פינה, וחבר בוועד המושבה. הוא חתום על מסמך הייסוד "תקנות ראש פינה" [ספר ראש פינה עמ' 65, 70] חתום על מכתב הוועד לועד בקושטא ב883, ובמכתב להירש במקוה ישראל (צרפתית) בספטמבר 1883 [ספר ראש פינה עמ' 81, 87] ב884 הוא נבחר כאחד משלושה שופטים "לעסקי ממון שבין איש לרעהו" [הצפירה, 4.3.1884]. באותה שנה נכתבו גם תקנות חדשות למושבה, שתאמו למצבה תחת פקידות הברון רוטשילד. כל האיכרים חתמו עליהם ובניהם שם גולדנברג [זכרונות לבית דוד, עמ' קלא, בהוצאה המקורית]. פקידי הברון תמכו באיכרים בכסף ובאספקה של ציוד חקלאי (סוס לכל מתיישב, עגלה משותפת לכל שני איכרים). הם היקצו אדמות לנטיעת גפנים, אך אדמת ההר היתה סלעית ודרשה סיקול ממושך. מהאבנים סוקלו בנו האיכרים גדרות ועל עבודה זו היה ממונה ישראל גולדנברג [זכרונות מרדכי וידנפלד, ספר ראש פינה עמ' 122]. כשהתרחבו אדמות המושבה קיבלו האיכרים אדמת פלחה בחוות ווזיה, מרחק חמישה ק"מ ממזרח לראש פינה. עיבוד האדמה שהחל בתקוות גדולות בשנת 1899 נמשך עד 1910 והסתיים בעזיבתם של כל האיכרים, בהם גם גולדנברג. [יומן יעקב מנדל, ספר ראש פינה עמ' 145]. בשנת תרצ"ב, 1932 יצא גליון חגיגי לציון יובל לראש פינה ובו רשימה של המתיישבים הראשונים, העורך זלמן בנדל מציין כי מספר התושבים הנוכחי במושבה הוא 433 נפשות.
צאצאים:
- פאני ציפורה [1945-1869] רעיית משה בלום, מתיישבי מטולה
- שמעון [1946-1872] רעייתו שיינדל יענטה, היגרו לאוסטרליה בשנת 1914
- שמואל [1973-? ] היגר לאוסטרליה
- דוד לייב [1955-1875] רעייתו מינה שכטר, ממייסדי כפר תבור
- זאב וולף [1938-1876] ואשתו רחל, היגרו לאוסטרליה
- גיטל [1940-1877] רעיית אלימלך כץ, היגרו למצרים בשנת 1922
- חנה [1879-?……]
- יצחק [1885-? ]
