יוסף-מאיר בן אברהם-יהודה גדולטר הצטרף לחברה המזריט'שית באוקראינה, רכש נחלה ביסוד המעלה ועלה ממזריטש בשנת 1883 להתיישב במושבה (בן 72 נפטר ער"ח טבת תרנ"ח). הביא עמו סכום גדול וכילה אותו בתקופות הקשות עד שנותר ללא פרוטה. שכר את שרותיו של ישראל אשכנזי משסיים לעבוד אצל פישל סלומון כפועל שכיר ובתמורה קיבל חלק מהיבול ומהרכוש החי.
כעבור כמה שנים הגיע לזקנה וקרא לבנו שמעון-דב לבוא ממזריטש והפריז במכתביו עד כדי "כל הטוב שבמושבה". בנו היה איש אמיד, הוא עלה עם אשתו ושני בניו. קיבל את הנחלה ועבד בה עם אביו עד מותו.
אשתו, מרגלית בתו של הרה"ג שלמה אידלמן מחבר 'ספר שלמה' הגיעה בתקופת צריפי הגומא. התענתה בעבודה קשה, שלוש פעמים חלתה בקדחת שחור השתן, התעוורה מרוב חינין (תרופה) שבלעה. (בת 36 נפטרה בי' ניסן תרנ"ט, 1899). שמעון דוד בן יוסף-מאיר עלה ממזריטש עם משפחתו והביא ספרייה עם ספרי 'ש"ס וילנא' (תרמ"ח). שפרה גדולטר חלתה סמוך לחופתה. (נפטרה בת 26 בתרע"ט). שמעון, בנו של מנחם בן-ציון גדולטר (נפטר ממלריה בתרע"ט). אלתר גדולטר, בנו של שמעון-דב התייתם מאביו ובן 18 נותר עם שתי אחיות במשק. אמו החורגת עלתה עם שתי בנותיה לצפת, ושניים אחים עזבו לאמריקה. הוא לא רצה סיוע מהנדיב ועשה הכל לבדו. רכש פרה וחיו מחלבה וביום חרש עמה את שדותיו עד שחלתה בנפחת ומתה. העביר 30 עגלות עבור הנדיב למטולה ובכסף רכש בהמות וציוד חריש והחל שוב מקים משקו. היה מוכתר המושבה. איש ציבור שסייע לכל מתיישב בהלוואה ובעצה ובנה בידיו כל אבן במשקו. (נפטר בשיבה טובה ט"ו ניסן התשט"ז). בת שבע גדולטר נפטרה י"ז חשון תרצ"ח.
מקור: נחשוני החולה – 'תולדות יסוד-המעלה ומיסדיה' תרמ"ג-תשי"ח 1883–1958 מאת א.מ. חריזמן בהוצאת "המועצה המקומית יסוד המעלה" ו"אגודת מי מרום", 1958.